ליאור בן חיים, אדר א' התשפ"ב, פברואר 2022

קהילות, מחוזות ואשכולות

בחודשיים האחרונים התקיימו בקבוצת הפייסבוק 'דמוקרטיה קהילתית' דיונים על חלוקת שטח המדינה למחוזות (או "קנטונים"). כדאי להוסיף לדיון קצת מידע:

החלטה מספר 675 של הממשלה מיום 21.11.2021 קוראת לביזור סמכויות מן הממשלה המרכזית לשלטון המקומי ולהפחתת רגולציה עודפת.

בין השאר, מדובר על ביזור סמכויות ל אשכולות אזוריים. אשכול רשויות מקומיות הינו צורה חדשה של איגוד ערים המוקם כדי לעודד פיתוח אזורי וקידום שיתופי פעולה בנושאים שונים בין הרשויות המקומיות החברות בו.

בשלב זה האשכולות הם וולונטריים, חלק מהשלטון המקומי. לא מהמרכזי.

בישראל קיימים מחוזות מנהליים שונים לכל משרד ממשלתי. עם גבולות שונים. כמו כן קיימות נפות מנהליות, אך הן בקושי פעילות, ורק בחלק ממשרדי הממשלה.

לאור המידע הזה, ומנסיוני בפרוייקט האשכולות, עמדתי היא:

א) צריך לאחד את המחוזות השונים בכל משרדי הממשלה.

ב) צריך למנות פקיד כמנהל המחוז. הוא יהיה סוג של ראש ממשלה בממשלה מקצועית למחוז.

ג) הם כולם ממונים במינויים פוליטיים על ידי השרים שלהם בממשל המרכזי.

ד) מנהל המחוז ימונה על ידי ראש הממשלה.

ה) לכל מחוז תיהיה בירה מחוזית.

ו) יש לפצל את מחוז מרכז לשניים. ולאחד את מחוז תל אביב עם אחד מהם. יש להרחיב את מחוז ירושלים גם ליוש. צריך לבזר סמכויות ממשרדי הממשלה למחוזות.

ז) צריך לבזר גם אל השלטון המקומי כמו בהחלטה 675. חלק לאשכולות. וחלק לרשויות עצמן.

סמכויות זה גם אומר להשאיר מיסוי מסוגים שונים ברמה מקומית. כך שלא הכל יעבור דרך משרד האוצר.

לצד החלוקה למחוזות גיאוגרפיים, יש להכיר רשמית בפעילות קהילות שלא יהיו בהכרח אזוריות: כל קהילה שתגיע לכמות מסוימת מהאוכלוסייה הבוגרת (כמו בחישוב מנדטים כיום) תקבל נציגות בכנסת. אבל לפי התפקדות לקהילה. ולא לפי הצבעה.

ניתן ליישם זאת, למשל, דרך רשם האגודות השיתופיות שיהפוך להיות גוף סמך של הסוכנות היהודית. ייצוג בכנסת יינתן רק לנציגים ולקהילות העומדים בתנאי סעיף 7.א. לחוק יסוד הכנסת. האגודות שתקנוניהם לא יעמדו בקריטריונים אלה לא יקבלו ייצוג בבית העליון של הכנסת. הן כן יוכלו להתקיים לפי חופש ההתאגדות. אך אם הן יפעלו כנגד מגילת העצמאות או כנגד חוקי היסוד של מדינת ישראל, הן יפורקו בהחלטת הכנסת.

במקביל כל ראשי הרשויות המקומיות יהיו, הם עצמם או במינוי אישי שלהם, זכאים למושב במרכז השלטון המקומי, אשר ייקרא "בית התושבים". (וזאת תוספת להצעה לכינון שני בתים של הכנסת - "בית הנציגים" ו-"בית הנבחרים").

תהליך החקיקה יעבור דרך בית התושבים גם בשלביו הראשוניים - לפני הליכי החקיקה בכנסת - וגם לכל אשכול ולכל רשות מקומית יהיו סמכויות בחלק מהחוקים להכניסם לתוקף באופן הדרגתי באזור שלהם, בכפוף לצעדים או תנאים מסוימים או לא להכניסם כלל. כנ"ל גם לכל קהילה/אגודה בעלת ייצוג בכנסת.

לקהילות שאין להם ייצוג בכנסת החקיקה תחול לפי ההנחיות שיקבעו באותו החוק לגביהם. כך שיהיו אלמנטים בחוק מסוים שייש להם משמעויות גיאוגרפיות אז אותן הנחיות יעברו דרך המסננת של השלטון המקומי ובית התושבים. והחלקים בחוק שנוגעים לזהות יעברו דרך הכנסת והאגודות / הקהילות.

גוף נוסף שייש להקימו מיידית כדי שיכול באופן הדרגתי לחולל את ההצעה שלעיל ואת חזון דמוקרטיה קהילתית ככלל קשה הינו "מועצת העם" - הגוף בעל סמכויות היעוץ והחובה להיוועץ בו - יהיה גוף חיצוני. (פירטתי בפוסט אחר.) אבל עם כינון החוקה החדשה הוא יתייתר בגלל שהכנסת תהווה בדיוק את זה. רק עם סמכויות עצמיות לעצב כריבון את חיינו המשותפים.